בתקופות של אי וודאות והאטה כדאי להגדיל את הרכיב המנייתי של חברות הערך על פני חברות הצמיחה. מכיוון שחברות צמיחה מבססות את צמיחתן הגבוהה על הגידול בפעילות הכלכלית יש לצפות לפגיעה חדה יותר בפעילותן מאשר חברות ערך.
ככלל, מניות הטכנולוגיה פגיעות יותר מאשר מניות אחרות וניתן לראות זאת היטב מהתנהגות מדד הנאסד"ק שירד מתחילת השנה (2008) בכ-11.40% בזמן שהמדדים, הדאו וה-S&P רשמו ירידות מינוריות בהרבה.
לפיכך, נכון להגדיל את משקלן של מניות הערך על חשבון מניות הצמיחה כאשר אנחנו בוחנים שלושה משתנים עיקריים בחברות הללו. המשתנה הראשון הוא תשואת הדיבידנד שרצוי שתהיה גבוהה מ-3%.
משתנה נוסף אותו אנו בוחנים הוא קצב גידול הדיבידנדים לאורך תקופה רציפה של לפחות 5 שנים. חשוב לראות שהנהלת החברה מחויבת לחלוקת רווחים ושאלו נמצאים במגמת עליה.
המשתנה האחרון והחשוב שרצוי לבחון בחברות ערך הוא הפיזור העסקי והגיאוגרפי של החברה. ככל שלחברה פעילות גלובאלית רחבה יותר וככל שפעילותה מגוונת יותר, כך היא פחות פגיעה להאטה באזור גיאוגרפי כזה או אחר.
הצורך להיות דפנסיבי בזמנים של אי וודאות נכון במידה מסוימת. יחד עם זאת, יש להיות קשוב לנתונים הכלכליים שמתפרסמים כל העת. במילים אחרות, יש להיות עם היד על הדופק ולזהות מתי הסנטימנט משתנה.
האקדמיה לפיננסים תפרסם מידי חודש מאמרים נוספים בתחום לימודי שוק ההון.