-גרסה מעודכנת ומלאה –

חברים יקרים,
תודה רבה לכם על הנכונות לשיתוף פעולה. בזכותכם אנו יכולים להציג שחזור זה.

נא לשים לב כי זהו שחזור ראשוני בלבד!

בהצלחה,

1. להלן נתונים מתוך החשבונאות הלאומית של משק סגור:

  חסכון עסקי: 250, חסכון פרטי: 750, מס הכנסה: 1500, תשלומי העברה: 500, הכנסה פנויה: 5,000, השקעה של המשק: 500-, אין מיסים עקיפים. מנתונים אלו ניתן להסיק כי:


א. תל"ן: 6250, צריכה ציבורית: 2500.

ב. תל"ן: 6250, צריכה פרטית: 2500.

ג. תל"ן: 6750, צריכה פרטית: 2500.

ד. תל"ן: 6750, צריכה ציבורית: 2500.

ה. אף תשובה אינה נכונה.

2. במשק פתוח, ידוע כי הצריכה הפרטית גדולה מהתל"ן.מכאן ש:

א. ההשקעה של המשק בהכרח שלילית.

ב. ההשקעה הנקייה במשק שלילית.

ג. ההשקעה הנקייה במשק קטנה מעודף הייבוא.

ד.ייתכן כי עודף הייבוא קטן מההשקעה הנקייה במשק.

ה. לא ניתן לדעת אם ההשקעה הנקייה במשק קטנה או גדולה מעודף הייבוא כיוון שלא ידוע גודלה של הצריכה הציבורית.

3. ידוע כי משק מסויים נמצא בשיווי משקל בפער דיפלציוני של 200. הביקוש לכסף אינו תלוי בשער הריבית, הנטייה השולית לצרוך הינה 0.8 וההשקעה אינה תלויה בתוצר. כ"כ ידוע כי קיים מס קבוע בגודל של 500. כדי לסגור את הפער הדיפלציוני כלכלנים הציעו 2 הצעות:

כלכלן א:  יש להעלות את הצריכה הציבורית בגודל הפער הדיפלציוני.

כלכלן ב: יש להקטין מיסים ב- 500.

א. שתי ההצעות יביאו לסגירת הפער הדיפלציוני.

ב.  רק הצעתו של כלכלן א' תביא לסגירת הפער הדיפלציוני.

ג.   רק הצעתו של כלכלן ב' תביא לסגירת הפער הדיפלציוני.

ד.  הצעתו של כלכלן א' תביא לצמצום הפער אך לא לסגירתו.

ה. ע"פ שני הכלכלנים לא ישתנה התוצר במשק.

4. שוק העגבניות מצוי בשיווי משקל בתחרות משוכללת. ידוע כי במחיר 10 ₪ כמות העגבניות המבוקשת הינה 15,000 ק"ג ואילו במחיר 9 ₪ כמות העגבניות המבוקשת הינה 17,000 ק"ג. מכאן ש:

א.  גמישות הביקוש גדולה מ- 1 בערכה המוחלט.

ב.  גמישות הביקוש קטנה מ- 1 בערכה המוחלט.

ג.   גמישות הביקוש שווה ל- 1 בערכה המוחלט.

ד.  לא ניתן לדעת האם גמישות הביקוש גדולה או קטנה מ- 1 בערכה המוחלט.

ה.  אף תשובה אינה נכונה.

5. פירמה המייצרת בתנאי תחרות משוכללת:

א.  אם עקומת ההיצע הינה P=2+3Q, אזי העלות הקבועה של הפירמה היא 2.

ב אם פירמה מייצרת בטווח הקצר בלבד, לא ייתכן כי ה- mc  בעליה ואילו ה- atc בירידה.

ג.  אם הפירמה מייצרת בטווח הקצר בלבד לא ייתכן כי ה- avc בעליה.

ד. אם הפירמה מייצרת בטווח הארוך ייתכן כי ה- avc בירידה.

ה.  אם לפירמה רווחים חיוביים, ניתן לומר בוודאות כי בנקודה בה היא מייצרת avc<mc

 

6.  טונה הינו מוצר המיוצר בארץ ומיובא מחו"ל. מחיר הטונה בשיווי משקל הינו 15 ₪, קיים מכס על הטונה בגובה של 10 ₪.  עוד ידוע כי המחיר המינימלי בו מוכנים היצרנים המקומיים לייצר טונה הינו 8 ₪. כעת מעוניינת הממשלה להוריד את המכס על טונה ב- 2 ₪. מכאן ש:

א. ייתכן כי הכמות המיובאת לא תשתנה.

ב. היצרנים המקומיים יפסיקו לייצר טונה.

ג. הכנסות הממשלה יקטנו בוודאות.

ד. מחיר הטונה יירד, אך לא ניתן לדעת בכמה.

ה.אף תשובה אינה נכונה.

7.  במשק מסויים מספר בנקים החליטו לוותר על חובות אבודים (חובות אשר גבייתם מוטלת בספק). כתוצאה מכך:

א. הרזרבה במשק תקטן.

ב. כמות הכסף במשק תקטן.

ג. כמות הכסף במשק תגדל.

ד.הדבר לא ישפיע על כמות הכסף במשק אלא יפגע בריווחי הבנקים בלבד.

ה. מהלך זה ישפר את האיתנות הפיננסית של הבנקים.

8. מחיר הלחם בשיווי משקל הינו 6 ₪ והכמות הנמכרת הינה 100 מיליון יחידות. הממשלה מעוניינת להוריד את מחיר הלחם ל- 5 ₪. כלכלנים מטעם הממשלה חישבו ומצאו כי לצורך כך יש לתת סובסידיה בסך 1.5 ₪ ליחידת מיוצרת. מה יקרה להוצאות הממשלה?

א.יגדלו ביותר מ- 150 מיליון ₪.

ב.  יגדלו בפחות מ- 150 מיליון ₪.

ג. יגדלו בדיוק ב- 150 מיליון ₪ .

ד. יגדלו, אך לא ניתן לדעת אם ב- 150 מיליון, יותר או פחות.

ה. אף תשובה אינה נכונה.

9. להלן נתונים מתוך מאזן התשלומים של ישראל לשנת 1998:

יבוא סחורות: 1200, יצוא סחורות: 500, ישראל פרעה חובות בסך 100, ישראל קיבלה הלוואות מחו"ל בסך 600, ישראל קיבלה מענק מחו"ל בסך 200, העברות חד צדדיות מחוץ לארץ: 100. מנתונים אלו ניתן להסיק כי:


א. קיים עודף ייבוא בסך 700 וישנו גידול ביתרות המט"ח של ישראל בסך 100

ב. קיים עודף ייבוא בסך 700 וישנו קיטון ביתרות המט"ח של ישראל בסך 100.

ג.  קיים גרעון בסך 600 בחשבון ההון.

ד.קיים עודף בחשבון השוטף בסך 200 ויתרות המט"ח של ישראל קטנו ב- 100.

ה. קיים גרעון בחשבון השוטף בסך 100 ויתרות המט"ח של ישראל גדלו ב- 100.

10.ידוע כי בשנת 2009 גדלה הכנסתה של משפחה מסויימת ב- 120 ואילו משפחה זו הגדילה את הצריכה הפרטית שלה ב- 96. בשנת 2010 ירדו המיסים ב- 100. ידוע כי למשפחה זו נטייה שולית לצרוך ההולכת ופוחתת עם גידול בהכנסה. מה מבין המקרים הבאים יקרה בוודאות:

א. צריכת המשפחה תגדל ב- 82.

ב.חסכון המשפחה יגדל ב- 40.

ג. חסכון המשפחה יגדל ביותר מ- 20.

ד. חסכון המשפחה יגדל ביותר מ- 10.

ה. צריכת המשפחה תגדל ב- 80.

11. מדינת רוטרי נותנת לישראל מדי שנה 4 מיליון דולר, השנה ישראל קיבלה ממדינת רוטרי רק 2 מיליון דולר. ידוע כי מלבד שינוי זה לא חל כל שינוי במשק.

א. שער הדולר יירד, הייבוא יגדל והייצוא יקטן.

ב. שער הדולר יירד, הייבוא יקטן והיצוא יגדל.

ג.שער הדולר יעלה, הייבוא יגדל והייצוא יקטן.

ד. שער הדולר יעלה, הייבוא יקטן והייצוא יגדל.

ה.  שער הדולר לא יישתנה, ולכן הייצוא והייבוא לא ישתנו.

12.למשק בו שע"ח קבוע ונמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה קיים עודף ייבוא. לאחרונה החליטה הממשלה להעלות את שער החליפין ולהוריד את הצריכה הציבורית. מה מבין המשפטים הבאים הוא הנכון ביותר:

א. אילו הממשלה רצתה להשאר בשיווי משקל בתעסוקה מלאה היא לא הייתה צריכה להקטין את הצריכה הציבורית.

ב. שתי הפעולות, העלאת שע"ח והקטנת הצריכה הציבורית פעלו באותו הכיוון להגדלת התוצר.

ג. צמצום הצריכה הציבורית נועד למנוע עליית מחירים.

ד. שתי הפעולות, העלאת שע"ח והקטנת הצריכה הציבורית פעלו באותו הכיוון להקטנת התוצר.

ה.  אם הממשלה לא הייתה מקטינה את הצריכה הציבורית, עודף הייבוא היה קטן.

13.   לחם הינו מוצר נחות ולחמניות הינם מוצר נאוטרלי. לאחרונה חלה ירידה בהכנסת הצרכנים, כתוצאה מכך:

א.הביקוש ללחם יקטן והביקוש ללחמניות לא ישתנה.

ב. הביקוש ללחם יגדל והביקוש ללחמניות לא ישתנה.

ג.הביקוש ללחם לא ישתנה והביקוש ללחמניות יגדל.

ד. הביקוש ללחם לא ישתנה והביקוש ללחמניות יקטן.

ה.הביקוש ללחם וללחמניות יגדל.

14.במשק בו קיים פער דיפלציוני והביקוש לכסף תלוי בשער הריבית הוצעו 2 הצעות לסגירת הפער הדיפ לציוני:

הצעה א: הגדלת הוצאות הממשלה במימון מלווה מהבנק המרכזי.

הצעה ב:  ביצוע מדיניות מיוניטרית מרחיבה.

מהי הטענה הלא נכונה?

א.ע"פ הצעה א', התוצר יעלה בוודאות.

ב.אם הבנקים לא יסכימו לתת הלוואות הצעה ב' אינה תהיה יעילה.

ג. אם ע"פ שתי ההצעות שער הריבית יירד באותו שיעור, התוצר יגדל ביותר אם הצעה א' תתקבל.

ד.ע"פ הצעה ב' הריבית תרד בוודאות.

ה.ע"פ הצעה א', גם אם שער הריבית יירד, התוצר לא יגדל.

15.ידוע כי עקומת ההיצע זזה שמאלה למעלה, איזה מבין הטענות הבאות יכולה להסביר זאת?

א.שיפור טכנולוגי.

ב.ירידה במחיר גורמי ייצור.

ג.הענקת סובסידיה ליחידה מיוצרת.

ד. עליה במחיר גורמי ייצור.

ה. אף תשובה אינה נכונה.

16.במשק קיימים 100 עובדים מסוג א' ו- 100 עובדים מסוג ב'. כל עובד מסוג א' מסוגל לייצר 5 יח' חיטה או 5 יח' פרי ואילו פועל מסוג ב' יכול לייצר 1 יח' חיטה או 2 יח' פרי. המשק מעוניין לייצר ביעילות 100 יח' פרי, לצורך כך:

א. 50 עובדים סוג א' ייצרו פרי וכל השאר ייצרו חיטה.

ב. 20 עובדים מסוג א' ייצרו פרי וכל השאר ייצרו חיטה.

ג. 50 עובדים מסוג ב' ייצרו פרי וכל השאר ייצרו חיטה.

ד. 100 עובדים מסוג ב' ייצרו פרי וכל השאר ייצרו חיטה.

ה.לעובדים מסוג א' יתרון מוחלט בפרי וחיטה ולכן גם ייתרון יחסי בייצור שני המוצרים.

17.עקומות הביקוש וההיצע למוצר מסויים הינן רגילות. בשיווי משקל הכמות המבוקשת למוצר זה הינה 100. הצרכנים שינו את העדפותיהם וכעת הם מעוניינים להגדיל את הכמות המבוקשת ב- 500 יח' בכל מחיר ומחיר. כתוצאה מכך:

 

א.הכמות הנמכרת בשיווי משקל תגדל ב- 500.

ב.הכמות הנמכרת בשיווי משקל תגדל ביותר מ- 500.

ג.הכמות הנמכרת בשיווי משקל תגדל בפחות מ- 500.

ד.הכמות הנמכרת בשיווי משקל תגדל ביותר מ- 100 ובפחות מ- 500.

ה.הכמות הנמכרת בשיווי משקל תגדל בפחות מ- 100.

18.המשק נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. בשנה האחרונה חל גידול של 100 מיליון בפריון ולכן תוצר תעסוקה מלאה גדל. הנטייה השולית להשקיע הינה 0 והנטייה השולית לצרוך הינה 0.8. יצויין כי בשנה האחרונה לא חלו שינויים בביקושים.

 

א. התוצר לא ישתנה והמשק יכנס לפער דיפלציוני.

ב. התוצר יגדל ב- 80.

ג. התוצר יגדל ב- 100 והמשק יהיה בשיווי משקל בתעסוקה מלאה.

ד. התוצר לא ישתנה ויישאר בשיווי משקל בתעסוקה מלאה.

ה. אף תשובה אינה נכונה.

19. להלן נקודות על עקומת התמורה:

A

B

C

D

פרי

0

4

10

11

חיטה

17

15

8

0

מהי הטענה הנכונה?


א.העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור פרי בנקודה C הינה 0.9 חיטה.

ב.העלות  האלטרנטיבית השולית לייצור פרי בנקודה C הינה 0.9 חיטה.

ג. העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור חיטה בנקודה B  הינה 0.5 פרי.

ד.העלות האלטרנטיבית השולית לייצור חיטה בנקודה B הינה 0.5 פרי.

ה.אף תשובה אינה נכונה.

20. שוק הפרחים בישראל נמצא בתחרות משוכללת בשיווי משקל. ידוע כי פרחים מיוצרים בארץ ונמכרים בארץ ובחו"ל. כתוצאה מעלייה במחירי ההובלה:

א.המחיר הבינ"ל לא ישתנה, כמות הפרחים המיוצרת תגדל, הייצוא יגדל והכמות הנצרכת בארץ לא תשתנה.

ב. מחיר הפרחים בארץ יעלה מאחר והמחיר הבינ"ל גם כן יעלה.

ג. המחיר הבינ"ל לא ישתנה, מחיר הפרחים בארץ ירד, כמות הפרחים המיוצרת תקטן, הכמות המיוצאת תקטן והכמות הנמכרת בארץ תגדל.

ד.מחיר הפרחים הבינ"ל ירד.

ה.  עליית עלויות ההובלה לא תוביל לשינוי בשוק הפרחים המקומי.

* כל הזכויות בתוכן מסמך זה ובפרטים הכלולים בו שמורות לאקדמיה לפיננסים ולשלומי כץ.